משרביה בבית שלך
משרביה אינה מילה נפוצה ורוב האנשים לא שמעו את המילה הערבית הזאת, שאין לה פירוש עברי, מעולם. מקור המשרביות הוא במדינות האיסלם, ורוב האנשים שמכירים את המילה ומשתמשים בה הם בעלי מקצוע הקשורים לבניין, כמו אדירכלים, מעצבים, רצפים וכו', ואנשים הבונים בית חדש או משפצים את ביתם. חבל שזה כך, שכן המשרביות היפהיפיות יכולות להוות קישוט ייחודי בכל בית. בני משפחת גלוסקא, העוסקים בייצור משרביות, מרצפות מעוטרות ואריחים שונים בעבודת יד מזה שלושה דורות, מספרים על מרצפות המשרביה.
מה זה משרביה?
אם להסביר באופן הפשוט ביותר האפשרי, משרביה היא מרצפת שיש בה חלקים "חסרים" היוצרים דוגמא גיאומטרית כלשהי או ציור, כמו פרח. המשרביה המסורתית נוצרה כדי לאפשר לנשים מוסלמיות להציץ אל הרחוב בלי שיראו אותן ובכדי לאוורר את הבית ולקררו, אך בשנים האחרונות המשרביות היפהיפיות נכנסו לשימוש כאלמנט קישוטי או פרקטי במקרים שונים.
איפה משלבים משרביות?
במדינות מוסלמיות יש עדיין משרביות בשימוש מסורתי, על מרפסות הבתים. אך גם העולם המערבי אימץ אותן והן משולבות בקירות או חומות של חצרות, לדוגמא, כאשר רוצים שהאוויר ייכנס לחצר בלי שתיפגם תחושת הפרטיות. מלבד זאת, בשל יופיין הרב, הן משולבות כאלמנט קישוטי על קירות בתים, ויכולות לשמש כפתחי אוורור והכנסת אור טבעי. שימוש חדשני יותר במשרביות הוא כאלמנט קישוטי בלבד, כשהן מעוטרות או צבועות ומוכנסות בקיר או על הרצפה.
איך יוצרים משרביות?
השיטה המסורתית לייצור משרביות היא על ידי יצירת תבנית בצורה המיועדת, שלתוכה דוחסים תערבות של אדמה ומים בצורה מהודקת ככל האפשר. את התבנית המלאה משאירים להתייבש בשמש ולאחר מכן שורפים בתנור מיוחד. כיום ניתן לייצר משרביות גם מבטון, הנוצק לתוך התבנית. אין צורך לשרוף את הבטון, כמובן, ולאחר הייבוש המשרביה מוכנה.
לעצב משרביה
משרביה היא אלמנט עיצובי יפהיפה, ולכן אדריכלים ומעצבים רבים החלו להכניס אותה לשימוש, לעיתים תוך נטישת הסגנון הערבי ושימוש בדוגמאות אחרות. כך או כך, המשרביה משתלבת בכל עיצוב בצורה הומוגנית ויכולה להיות מיוצרת במגוון סגנונות. בכל מקרה המשרביה מוסיפה יופי, עניין וייחודיות לכל מקום בו היא משולבת, החל בבתים פרטיים וכלה במוזיאונים.